היום אני נרגש לארח לראיון חגיגי את רועי לבס שהוציא אלבום חדש לפני חודש! יחד שוחחנו על האלבום החדש "בריכה בלי מים" ועל הפינה המוזיקלית שהוא מעביר בערוץ הספורט. קריאה נעימה!
לפני חודש הוצאת אלבום חדש. איך אתה מרגיש לאחר שהוצאת אותו?
התחושה הכללית היא שחרור והקלה. כשאתה עובד על האלבום כל כך הרבה זמן (שנתיים וחצי), גונז ומקליט מחדש, מפיק ומתחרט, נוצר מין דחף - פשוט להוציא הכל החוצה כדי שהשירים האלה יפגשו קהל. היו תקופות ארוכות שבהן בעצם רומן גרינבלט (מפיק האלבום) ואני יושבים באולפן ומתחפרים בשיר, בלי לדעת האם אנחנו עושים טוב, רע, האם אנשים יתחברו למה שאנחנו עושים.העניין של לשמור לעצמי שירים במשך שנים לא היה פשוט, ואני שמח שזה סוף סוף קרה. כמובן שהתגובות המדהימות שקיבלתי עד עכשיו משמחות בטירוף, אבל האתגר הגדול בשלב הזה הוא בעיקר לגרום לאנשים חדשים לתת צ׳אנס למוזיקה שלי.
לאלבום קראת "בריכה בלי מים". מדוע קראת לו בשם הזה?
האלבום כולו מתרכז בתמה אחת, והיא הניסיון למצוא איזון בין ׳החיים עצמם׳ לבין הגשמה עצמית. איך אני עושה עם עצמי משהו משמעותי ובמקביל מצליח לשלם חשבונות, למצוא זוגיות, לבחור מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדול.
באחד השירים - ״אני נשאר אני״ - דימיתי את המחשבות האלה למטאפורה של בנאדם שעומד על מקפצה ועומד לקפוץ למים, לחיים האמיתיים, רגע שהתכוננת אליו כל החיים - והתחושה שלי היא שלפעמים אני נדרש לקפוץ למים כשלא באמת דאגתי שיהיו לי מים לקפוץ אליהם.
התחברתי מאוד לאנלוגיה הזו והרגשתי שהיא מסמלת את הרעיון הכללי שניסיתי להעביר כאן - ״מנסה להתארגן על המקפצה, לא את זה רציתי - ככה זה יצא; עוצם עיניים ונותן קפיצה לתוך בריכה בלי מים״.
האלבום החדש יוצא לאחר EP בכורה שהוצאת ב2016. איך הEP השפיע על האלבום החדש? האם שינית משהו באלבום החדש אחרי ששמעת תגובות על הEP?
שאלה קשה שדורשת ממני תשובה אמיתית מאוד.
אני חושב בהסתכלות אחורה, שהאי.פי. הקודם שלי הוא בוסרי. הוא הביא לי קהל, הוא היה לגמרי ׳רועי של 2016׳, אבל הוא היה הקפיצה הראשונה שלי למים והוא לא היה מספיק טוב ברמת חלק מהטקסטים שלו וההגשה שלי בו כזמר.
כן הצלחתי להגיע איתו למקומות שלא העזתי אפילו לחלום עליהם כילד - רשת ג׳, 88 אף אם - והם יצרו אצלי רעב חדש להגיע לכמה שיותר אנשים.
אז התחלתי לעבוד על אלבום חדש ולאחר עבודה על כמה שירים עצרתי ותהיתי - האם אני עושה דברים מתוך הרעב ליצור ולהגיד,
או שהתגנבו לתת מודע שלי גם מחשבות כמו ״האם זה יהיה קומוניקטיבי ? האם אנשים יתחברו ?״ בעקבות חוויות ההצלחה והדחיה של האלבום הראשון.
העניין הזה גרם לי להזיז הצידה כמה שירים ולהתחיל הפקה מחדש של שירים אחרים (כשהשיא שלנו הוא ״אני אנצח״ שהופק 5 פעמים), וגם ללכת על חלום גדול מאוד שלי - אלבום פופ אמיתי.
ניסינו הרבה כדי למצוא את הצבע שלי ואת ההפקות שיתאימו להרמוניות שאני כותב, אבל גם כשבעצם הלכנו למקום מוזיקלי אחר - היה חשוב לי שהאלבום הזה כן ירגיש כמו המשך של ״למסגר רגע בחיים״. שיהיה ברור ששני התוצרים האחרים האלה הגיעו מאותו אמן. מקווה שהצלחנו :)
את האלבום החדש אתה מוציא גם על גבי דיסק. מה גרם לך לבחור להוציא את האלבום גם בצורה הזו שנחשבת לפחות רווחית בעידן רשתות הסטרימינג?
אני חלק מהדור שהיה הולך לטאוור רקורדס כדי לגלות איזה אלבומים יצאו, שהיה חוסך כסף כדי לקנות את האלבום הראשון של הדורבנים, ואחרי שהוא נהרס מרוב האזנות - לקנות אותו שוב.
ברור לי שרוב המאזינים כבר לא צורכים ככה מוזיקה, אבל בעיניי יש עדין ריגוש בלהחזיק עותק פיזי של הבייבי שעבדת עליו כל כך הרבה זמן.
השקענו המון בעטיפה ובחוברת של האלבום ואני מאמין שמי שיחזיק את העותק הפיזי יקבל רובד נוסף שלא מקבלים בסטרימינג.
למרות כל אלה - ברור לי שהשוק הזה נישתי מאוד ויכול מאוד להיות שזה יהיה האלבום האחרון שלי שיודפס בצורה הזו. הלוואי ולא.
באלבום כללת גם את השיר הקצר "מה כבר צריך באישה?" שמלווה בקליפ משעשע. איך עלה הרעיון לקליפ?
׳מה כבר צריך באישה?׳ הוא שיר מאתגר. כי הוא שיר מאוד קומי אבל אני מרגיש שמאחוריו מתחבאת גם אמת מאוד כואבת, על אימוץ והשלמה עם בינוניות. היה ברור לי שבשיר כזה צריך לקרות משהו מאוד גרוטסקי, אבל גם היה לי ברור שהשיר הזה לא אמור להראות טרגדיה ובנאדם שמתפרק, אלא אדם שנמצא בנקודה מסויימת בחיים, מכיל אותה ומחבק אותה.אני מאמין באופן כללי שהומור הוא הדרך האידיאלית להעברת רעיונות, והקליפ הנהדר שעשינו (עומר פלג, מארק בורשטיין, יובל סול בוקר ואני) מצליח לדעתי להעביר את החיוך הזה, אבל גם את קריאת ההשקמה שניסיתי לשלוח.
באלבום גם כללת קאבר מתורגם בשם "אולי, אולי, אולי". מה גרם לך להכניס את הקאבר לאלבום?
תרגום הוא תחביב ארוך שנים שלי, מי שפוקד את ההופעות שלי כבר נתקל בתרגומים שלי לשירים של קווין ובילי ג׳ואל עד היום. ב״אולי, אולי, אולי״ מצאתי שני דברים שהתאימו לנרטיב של האלבום ולא היו באף שיר אחר - השיר הזה מציג את הבלבול שאני מרגיש (ולדעתי גם לא מעטים מהדור שלי) לגבי יחסים רומנטיים והתמודדות עם סיטואציה של התחלת מערכת יחסים; ומדובר גם ב״שיר האהבה״ היחיד (אם אפשר לקרוא לו ככה) בתוך אלבום שבו אני בעיקר מדבר על עצמי. וחוץ מזה הוא ממש כיפי וממש רציתי להקליט אותו.
לצד העבודה על האלבום אתה גם מגיש פינה מוזיקלית בערוץ הספורט. איך הפינה הזו נוצרה? האם אתה מרגיש שהיא תרמה לאלבום החדש?
אז האמת שהאלבום הזה היה אמור לצאת בשנה שעברה. כבר הוצאנו סינגל ראשון מתוכו (״הכי כואב״) ואז החלטתי לעצור הכל ולהיכנס לעוד תהליך של שכתובים והפקה מחדש. מהתהליך הזה נולדו עוד 4 שירים שמצאו את עצמם בתוך האלבום - אבל בזמן אמת הגעתי לחודש יוני 2018 בלי סינגלים נוספים מוכנים, כשבדיוק סיימתי סיבוב הופעות של שנתיים ואין לי חומרים חדשים להופיע איתם, ועם תחלופה בתוך ההרכב שלי.כדי לא להיעלם לגמרי רציתי לייצר תוכן בנוסף לעבודה על האלבום, וביוני 2018 גם התחיל המונדיאל ברוסיה.אני ממש אוהב כדורגל, וכאמור ממש אוהב הומור - והחלטתי שאני מסכם בכל לילה את משחקי היום שעבר בשיר קומי. המשימה הזו הייתה אולי הדבר הקשה שעשיתי בחיי, ובסופה סיימתי עם 27 שירים ב 31 ימים. נשבעתי לעצמי שאני לא אכנס לפרוייקט מופרך כזה שוב - ואז קיבלתי פניה מאנשי ״ערוץ הספורט״ שהתלהבו מהפרוייקט שלי והציעו לי לעשות אותו אחת לשבוע עם ליגת העל הישראלית. אז זה לא פשוט, אבל ייאמר לזכות ליגת העל שלמרות שאין בה כדורגל, היא דואגת לסיפורים אבסורדיים בלי סוף, וגם מאתגרת אותי עם ניסיונות למצוא חרוזים ל ״הפועל חדרה״ או ״איציק עזוז״.
האם אתה מתחרט על משהו אחרי שסגרת את העבודות על האלבום? האם יש בשיר כלשהו קטע שפחות מוצא חן בעיניך?
תלוי איך אני קם. יש שירים שאני לא מסוגל לשמוע אחרי שנתיים וחצי, יש משפטים שכתבתי והייתי כותב מחדש, שורות שהקלטתי והייתי מקליט מחדש, כלים שהכנסנו לעיבוד ופתאום נשמעים לי פחות מתאימים מכלים אחרים שויתרתי עליהם - אבל ככה זה יהיה תמיד. שמעתי פעם משפט יפה - ״שיר לא מסתיים, הוא נזנח״. אף פעם לא תהיה מרוצה עד הסוף, אבל היה את הרגע הספציפי עבור כל שיר שבו הרגשתי שהוא מייצג בצורה מושלמת את עצמי. וזה נהדר מבחינתי. אחרי כל הפסקה האחרונה - שמעתי את האלבום מההתחלה עד הסוף השבוע לראשונה אחרי כחודשיים. ממש נהניתי.
איך תשיק את האלבום החדש? את מי אתה הולך לארח בהופעת ההשקה?
אני וההרכב הנהדר שלי (דניאל קריצ׳בסקי, נועם רבינא וגל אמיר) נחגוג את האלבום החדש ונבצע את כל השירים מתוכו בבר גיורא החדש בת״א ב- 12/6 (אגב, כשיש לך יותר מאלבום אחד מסתבר שזו צרה נוראית לבחור שירים להופעה, ועד היום עוד לא יצא לי לנגן את כל שירי האלבום ביחד !)בהופעת ההשקה נארח כמה מהנגנים שהשתתפו בעבודה על האלבום, ובמהלך הסיבוב הקרוב אנחנו מתכננים גם כמה הפתעות ואירוחים מגניבים :)
מהן הציפיות שלך מהאלבום החדש? מה תעשה כדי להגשים אותן?
כל העניין הזה של המוזיקה הוא מבחינתי פלטפורמה להשפיע על אנשים. להשאיר איתם מחשבה, משפט, קטע לחן שנגע בהם. אני חושב ש״בריכה בלי מים״ הוא מעין אמירה מגובשת שלי על הפאזה שהדור שלי ׳תקוע׳ בה, ואני מקווה מאוד שכמה שיותר אנשים יזדהו עם מה שיש לי להגיד. בחלומי אני רוצה להגיע לכמה שיותר אנשים שיתנו צ׳אנס, יאזינו, יספרו לחברים, ואולי אפילו יאהבו ויגיעו לאחת ההופעות הקרובות שלנו (כאמור הקרובה ב 12/6 בתל אביב).בדרך לשם - כל האמצעים כשרים. יחסי ציבור, פרסום ברשת, פוסטרים, להתחנן לאנשים אקראיים ברחוב שיתנו צ׳אנס. הכל תופס מבחינתי - אבל בסופו של דבר הכל אמור לעמוד מאחורי העיקר - והעיקר זה המוזיקה.
Kommentare