ראיון השבוע עם נדב אזולאי

השבוע אני שמח לראיין את נדב אזולאי חבר בהרכב אזולאי/נמט יחד עם גיל נמט. ההרכב עומד להוציא בקרוב את אלבומם השלישי, "למד אותי לרקוד", ממנו שחררו את הסינגלים "מטריצות", "נעליים כתומות" ו"טוב". יחד שוחחנו על תהליך יצירת האלבום וההרגשות של חברי ההרכב לקראת שחרורו. קריאה נעימה!

איך הכרתם? הכרנו מזמן! לפני יותר מעשר שנים ודי באקראי. חיפשתי בסיסט ותליתי מודעה כזאת עם מספר טלפון שגוזרים. הכי אולדסקול. גיל באותה תקופה בדיוק החליט שהוא רוצה להיות בסיסט ולא אכפת לו איפה. לקח זמן עד שנהיינו ״יחד״.

איך הדינמיקה ביניכם עובדת?

באופן כללי הדינמיקה היא שאני בא עם רעיון, מילים ולחן. לפעמים לשיר שלם, לפעמים רק לחלקים ממנו. על זה גיל מוסיף, משנה או מבקש ממני לכתוב עוד. אנחנו כל הזמן מחליפים כובעים בינינו, בין מי שמפיק למי שמבצע. אתם עומדים להוציא בקרוב אלבום שלישי, "למד אותי לרקוד". איך אתם מרגישים לקראתו? טוב מאוד. עברו חמש שנים שבהן די פירקנו והרכבנו מחדש את כל מה שהיה לנו. את האלבום הזה התחלנו להקליט במתכונת הקודמת שלנו (בה גיל ניגן בס ותופים יחד. הופענו ככה 4 שנים. אפשר לראות את זה בלייב של רעל). באמצע הדרך הבנו שזה כבר לא קורה, ובא לנו הכל חדש: הרכב חדש, סאונד חדש, כיוון חדש, כלי נגינה וגם כמה שירים. השם של האלבום ״תלמד אותי לרקוד״ מדבר על הצורך הזה שהולך ונהיה יותר ויותר קריטי בחיים שלנו - להשתנות, לזוז, לא להישאר סטטי. להיות בן אדם בתנועה.

עטיפת האלבום "תלמד אותי לרקוד": השם של האלבום מדבר על הצורך הזה שהולך ונהיה יותר ויותר קריטי בחיים שלנו - להשתנות, לזוז, לא להישאר סטטי, להיות בן אדם בתנועה

איך התבצע תהליך היצירה של האלבום? אחרי שגיבשנו את השירים וההקלטות הבסיסיות שלהם, עבדנו לא מעט בנפרד, בשכבות: כל אחד מקליט בזמן אחר ורק בסוף מחברים הכל יחד ומחליטים מה נכנס, איך וכמה. אחרי שני אלבומים של לעשות הכל יחד, העבודה גם בנפרד נתנה לנו קצת חופש וסבלנות, וגם מרחב לחקור ולהתנסות. לפני הוצאת האלבום הוצאתם שלושה סינגלים . מדוע החלטתם להוציא דווקא את הסינגלים האלו? איך הם התקבלו בקרב הקהל שלכם? את מטריצות ונעליים היה לשנינו די ברור שנוציא כסינגלים כי שניהם מאד מייצגים צדדים באלבום הזה ומביאים טעימה מהצבע שלו. על הסינגל השלישי לא הצלחנו להסכים אז ביקשנו מהצוות מסביבנו לבחור. בחרו טוב. קיבלנו תגובות מדהימות. מהקהל סביבנו, מהרשת והפעם אפילו גם מכמה תחנות רדיו ;) חלק שאלו אותי מתי מגיע החלק עם הרעש והדיסטורשן. האמת שהוא מגיע באיזור שיר 4 באלבום. (טוב אולי רק רעש. גיטרה דיסטורשן ברובה נשארה בניינטיז. או באלבום הבא).

באיזו דרך תוציאו את האלבום החדש? בכל הדרכים שיש נראה לנו. בכל שירותי הדיגיטל אבל עדיין גם בדיסק ששמים באוטו. אנחנו מקווים להוציא את האלבום גם בויניל. אנחנו מוציאים את האלבום גם בדיסק מכיוון שאנחנו חושבים שדיסקים זה כמו צבא: כל אלבום שעושים אומרים ״באלבום הבא לא יצטרכו יותר דיסקים״ אבל בסוף עדיין עושים.

את מי הייתם רוצים לארח בהופעת ההשקה לאלבום? כיצד אתם מדמיינים אותה? נארח את בני הדודים הגיבורים שלי שהביאו את פריצת השנה ושיחקו אותה בענק, אריה ואבשלום הספרי שהם WC. אריה ואני עשינו מוזיקה יחד כשהיינו ילדים, והוא חזר להופיע אחרי עשור. זה מעיף אותי. גם אביגיל קובארי המהממת ששרה שיר באלבום שלנו תשתתף. אולי יהיה עוד מישהו חמוד מאד מאד אבל זה עוד לא סגור. אנחנו מדמיינים את ההופעה מלחיצה ומרגשת כמו בכל הופעת השקה. גיל כבר נערך לזה וקנה מנגל מנירוסטה עליו הוא מנגן בחלק מהשירים. באמת.

נדב אזולאי וגיל נמט: אנחנו מדמיינים את ההופעה מלחיצה ומרגשת כמו בכל הופעת השקה

מלבד הוצאת אלבומים אתם גם מפיקים אמנים אחרים. איך הגעתם לתחום ההפקה? האם היא קדמה לחומרים שלכם? האמת שזה בא ביחד. בגלל שמהיום הראשון הקלטתי את עצמי ואת המוזיקה שלי, הייתי חייב ללמוד את התחום לעומק כדי להגיע למשהו ראוי. תוך כדי למידה קלטתי שאני ממש אוהב את זה וכבר בגיל 18 הפקתי דברים לאנשים סביבי. את גיל די גררתי להפקה מוזיקלית פשוט כי הוא נכס באולפן. הוא מנגן על מאה מיליון כלי נגינה והכי חשוב יש לו יכולת מופלאה לעמוד מולך ברגעים הכי שבריריים באולפן, להסתכל בעיניים ולהגיד - ״זה מגעיל רצח אחי. זה פשוט לא יפה. איכס.״. כנות גרזנית כזאת, כשלוקחים אותה נכון, מביאה אותך לפריצות דרך. בין האמנים שהפקתם נמצא גם איתי פרל, לו הפקתם את אלבומו האחרון "מלון ערבה". איך נוצר הקשר ביניכם? כיצד הקשר איתו תרם לכם מבחינה מוזיקלית? הקשר בינינו נוצר כי פרל החליט ובחר ליצור אותו. סיפור בפני עצמו. פרל עבר לבאר-שבע, בדק אם זה בסדר שיבוא קצת לקקטוס (האולפן שלנו) ופשוט בא. איזה שנה. נהיינו חברים טובים די מהר. הדבר הראשון שפרל לימד אותנו זה לשתות. הדבר השני זה בלוז. הרבה בלוז. דברים שלא הכרנו. הוא טוען שהכל זה בלוז. הדבר השלישי זה לשתות שוב. אתם עובדים בעיקר בדרום הארץ, בבאר שבע. מה גרם לכם לעבוד דווקא שם? אם הייתם עובדים במקום אחר בארץ, האם הסגנון המוזיקלי שלכם היה משתנה? שנינו נולדנו וגדלנו פה. אז זה יותר עניין של מה גרם לנו לא לעבוד במקום אחר. נראה לי שבעיקר כיף לנו פה. העיר העתיקה בבאר שבע היא בועה מגניבה בהתהוות שאנחנו ועוד חברה מסביב יוצרים. הכל מאד ראשוני. וזול. יש לנו פה ספייס מטורף. הסגנון לא היה שונה אני מאמין. לא חושב שאם הייתי גר בתל אביב הייתי עושה פופ ים תיכוני. אבל הניואנסים היו אחרים, והתוכן, אני מאמין. החוויות שהיינו עוברים כבני אדם. מה אתם מצפים מהאלבום החדש? לאן הייתם רוצים שהוא ייקח אתכם? מצפים שייייצצצצצאאאא כבר! ובתכלס, מה שאני מצפה מכל אלבום זה שיקח אותי הלאה לאלבום הבא. כמו שמברכים בבר מצווה ברוך שפטרני מעונשו של זה, כך אני עדיין אוהב מאוד את השירים אבל שמח לפנות מקום לשירים חדשים, רעיונות, אסתטיקה. אני מת על תחושת הדף החלק, הריסטרט הזה שמנקה את הלב ופותח שוב את המחשבה. לפני כל הדירוגים, ההשמעות והקופות - שירים חדשים זה סם ששנינו מכורים אליו. זה דלק מטוסים.