היום אני שמח לראיין את טל אורנן, שהוציא לא מזמן סינגל כפול ואלבום חדש שנקרא "Play ot once again". יחד שוחחנו על הסינגל שהוציא ועל האלבום החדש. קריאה נעימה!
לאחרונה הוצאת סינגל כפול שהוא למעשה קאבר לשני שירים של חברי הביטלס לנון ומקרטני. מדוע בחרת להקליט את הקאברים ולפרסם אותם כסינגלים?
האמת היא שכשמדובר בקאברים בכלל ובביטלס בפרט אני מעדיף להימנע בדרך כלל מכניסה לביצועים כאלה.
הפעם חרגתי, שכן ספונטנית הקלטתי ביצועים ביתיים של שני השירים הללו כאשר אני מנגן על הפסנתר בביתי ומצלם למצלמת הסלולר.
העליתי את זה לפייסבוק בלי כוונה להוציא את זה מקצועית והתגובות היו מצויינות.
זה היה הטריגר להיכנס לאולפני ברדו, לעשות שם סשן לייב של שעה ולהקליט את שני השירים.
עשיתי זאת לא לפני שבדקתי סוגיות של זכויות עם אקו"ם.
הסינגלים מבוצעים על פסנתר בלבד, בניגוד לשירים אחרים שהוצאת. מדוע בחרת להקליט אותם דווקא על פסנתר?
כאשר אתה ניגש להקליט קאבר של לנון או מקרטני אתה ממילא נכנס לשדה מוקשים וברוב המקרים הביצועים הללו לא מצליחים לעלות על המקור.
לכן מרגע שהחלטתי להקליט ולהוציא את זה כמו שצריך, היה לי ברור שאני הולך לנגן את השירים בצורה עירומה על פסנתר, כאשר המטרה היא להגיש את השיר ללא עטיפות מיותרות תוך הדגשה של הקשר הנושאי בטקסט של שני השירים.
הסינגלים יצאו זמן קצר לאחר הוצאת האלבום "Play it once again". מדוע בחרת להוציא אותם בנפרד לאלבום?
אין להם שום קשר לאלבום.
באלבום יש חומרים שחלקם מלווים אותי המון שנים, שחלקם אף הוקלטו מספר פעמים ולא יצאו מכל מיני סיבות.
אני כרגע בתהליך של כתיבה והפקה של חומרים חדשים לגמרי, שכן אני צריך להתחדש עבור עצמי עם חומרים אחרים.
הוצאת הסינגלים הינה פשוט פונקציה של ביצוע טוב שהתקבל היטב על ידי הקהל העוקב אחרי, ולכן מצאתי לנכון לחשוף אותו בין אלבומים.
לא כל חומר שאני עוסק בו מתאים להיות חלק מאלבום ואם פעם יכולת להוציא תקליט שדרים, היום אין מניעה בין אלבומים להוציא סינגל או קטע אחר.
באלבום "Play it once again" שילבת שירים בעברית ובאנגלית. מדוע בחרת לשלב שירים משתי שפות באלבום אחד?
האלבום משלב שני תהליכים שעברו עלי.
באחד אלבום עברי, למעשה כפול שהוקלט בשנות ה90 ולא יצא עקב מחלה קשה בבית. יצאו מתוכו שני סינגלים והפרויקט נעצר. היה לי צורך להוציא את אותם חומרים שעומדים במבחן הזמן לאור.
האלבום האנגלי, כולו חומרים חדשים שנכתבו בשנים האחרונות, למעט שיר אחד, שהוא שיר הנושא "Play it once again", שבמקור נכתב בעברית לאלבום העברי ונקרא "כאן כבר לא גרים".
כאשר אתה אוחז בדיסק אכן הדיסק בנוי מכל החומרים הללו בעברית ובאנגלית אותם תחמנו אותם בשני חלקים שונים שנקראים בנפרד: "Play it once again" ו"טל אורנן 97".
בעידן הדיגיטלי הם משווקים בערוצי השיווק הדיגיטלים, יוטיוב, ערוצי הסטרימינג וכו' כשני פלייליסטים נפרדים.
בסינגל האחרון שהוצאת מהאלבום, "הורוסקופ", העברת ביקורת על ההורוסקופ המתפרסם בעיתונים השונים. מדוע בחרת לכתוב שיר כזה?
הורוסקופ הוא שיר שבנוי מאסוציאציות פרטיות שלי. אמי אהבה ונטתה לקרוא הורוסקופים ואף פנתה לאסטרולוגית פעם או פעמיים וביקשה שתעשה לה מפה של כל המשפחה.
נהגנו קצת ללגלג על זה כי לא באמת האמנו בזה.
מעבר לכך היה לי בן דוד שביקש שנשתה ויסקי ונספר בדיחות על קברו לכשיילך לעולמו.
כך שכל השיר הוא סוג אסוציאציה משני המקורות הללו, כגון המשפט:
"שנראה ביחד מי שווה יותר", שמבוסס על האמרה האמריקאית, "Whoever has more toys when he dies wins" (מי שיש לו יותר צעצועים כשהוא מת, מנצח). זוהי אמירה על החיים, על ההצלחה לכאורה בחיים.
המשפט החשוב בו מבחינתי הוא ש(למרות הכל) "יש לנו תקווה ואני לא רוצה למות לפני האהבה".
קצת נאיבי אבל אפקטיבי.
בהתחשב שכתבתי את זה בגיל 25 בערך, אז זה עובר.
לצד ההופעות עם הלהקה אתה גם מופיע במופעי סולו. איך אתה מרגיש שסוגי ההופעות השונים משתלבים אחד בשני? האם לדעתך הם משפיעים זה על זה?
הופעת סולו והופעת להקה אלו שתי חיות שונות לחלוטין.
בהופעת סולו מצד אחד כל האחריות עלי, אין לאן לברוח. אני מחזיק את השיר לבד בין אם זה על גיטרה או קלידים.
הופעה כזו היא אינטימית וקרובה. יש סוג של קירבה ושיח עם הקהל שהוא נינוח ושונה לחלוטין.
בהופעה עם הTalorMads אני מוקף בחבורת נגנים מצויינת, יש מורכבות בביצוע, יש נגינה וירטואוזית, סולואים, אנחנו פותחים כמה שירים לנגינה יותר חופשית.
זו אופרה אחרת. גם בביצוע, גם בעוצמות הסאונד, וכמובן בגודל הבמה והאולם.
יש כמובן איזון חוזר בין הופעות הסולו להופעות הלהקה כי בכל הופעה אתה לומד משהו חדש לגבי ביצוע של שיר, ואיך הוא מתקבל וכל הזמן נמצא בתהליך של שיוף ושיפור של עיבודים.
מיהם ה-TalorMads? מדוע בחרת בשם הזה לחברי הלהקה שלך?
הTalorMads זה משחק מילים על הביטוי Tailormade, כלומר מוזיקה תפורה על פי מידה, כאשר זה הפך לTalor שהוא בעצם שמי Tal Ornan, וMads, כדי להדגיש את היותה של הלהקה. להקה של נגנים מטורפים וירטואוזים.
חברי הלהקה הם עמית הראל – מפיק מוזיקלי מהבכירים בארץ בזכות עצמו, (קלידים) דרור יקר איש מטאלסנט (גיטרות), עידו נמר, (תופים) ועכשיו הצטרף אלינו אביב מור נגן צעיר ומוכשר מאוד שמגבה אותי בבס ובגיטרה.
האם מתוכננת הופעת השקה לאלבום? אם כן, מה מתוכנן להיות בה ומתי היא תתרחש?
אנחנו מופיעים בבר גיורא בשבת 22.12.18.
למעשה מעולם לא תיכננתי שום הופעה כהופעת השקה, שכן אני משתדל להופיע כל הזמן בצורה סדירה ולהגיע כל העת לקהלים חדשים. בין אם זה בהופעות הסולו ובין אם זה עם הלהקה.
אני נוהג ונהנה לארח אמנים בין אם זה עמרי נובל, או הזמרת, המעבדת והמפיקה המופלאה רעות יהודאי.
המטרה מבחינתי זה להגיע לקהל כל הזמן ואני מתייחס לזה כריצה למרחקים ארוכים.
בכל הופעה אנחנו מנגנים את האלבום ומוסיפים כל פעם חומרים אחרים, חדשים או קאבר כזה או אחר כדי ליצור עניין אצל הקהל שחוזר ומגיע.
במבט לאחור, האם היית משנה את הרכב השירים באלבום? אם כן, איך זה היה מתבטא?
תמיד תמיד כשאתה מקליט או בוחר חומרים, יש לך באותו זמן חומרים נוספים, או תהיות בדיעבד האם הבחירה היתה נכונה.
היה לי מרצה בניו יורק שאמר לי שמוזיקאי יכול לכתוב את אותה יצירה 30 שנה.
עדיף לסיים אותה וליישם את מה שלמדת בתהליך, ביצירה הבאה.
אותו דבר עם אלבום.
עשית, החלטת, סגרת?
תיישם את המסקנות באלבום הבא.
איך הקהל מגיב לאלבום ולסינגלים שלך? האם הביקורות השפיעו על תהליך ההקלטות?
אני חייב לציין שכל ששת הסינגלים שיצאו מושמעים קבוע במגוון רחב של תחנות רדיו.
התגובות מצויינות.
הושמענו גם בגלצ וב-88 אם כי לא חדרנו לפלייליסט, אבל זה לא מאוד מטריד אותי.
ממילא גילי וסוג המוזיקה שאני עושה פחות מדבר לקהל הצעיר שמאזין לגלגלצ, ואני מחפש להגיע לקהל דרך הרגליים.
להופיע ולהופיע ולהופיע.
לגבי השפעה על הקלטות והחלטות: מכיוון שעשיתי הפסקה בקריירה, יצאתי לתחומים עסקיים אחרים וחזרתי, אני תמיד אומר שאם עשיתי את המעשה המטורף הזה לחזור ולפעול כמוסיקאי פול טיים, להקליט ולהופיע, אני לא חזרתי לעשות את זה כדי להתחנף למישהו או לנסות לקלוע לטעם.
הבחירה שלי והיא לא פשוטה היא ליצור לעשות ולבצע מוזיקה שאני נהנה ממנה, ולנסות להביא את הקהל אליי.
מהן השאיפות שלך מהאלבום? איפה אתה מדמיין את עצמך איתו בעוד שנתיים מהיום?
בעולם העסקי של המוזיקה היום, קשה להרוויח ממכירת אלבומים.
אני כן מצפה להביא את המוזיקה למה שיותר אנשים.
כמו כן נוצרו מספר קשרים בחו"ל כתוצאה מביקורות טובות למשל של השיר Nobody's Woman ואני כרגע מנסה להשיג עסקת הפצה, וliscencing לשירי האלבום.
מעבר לכך, הסיפוק שלי הוא בעצם העשייה.
כמובן שיש מטרה להופיע במקומות גדולים, להגיע לקהל גדול יותר וליצור מצב שהפרויקט הזה מממן את עצמו.
Comments