אחד התחומים שהושבתו עם פרוץ הקורונה היה תחום התרבות והפנאי בישראל: כל ההופעות שתוכננו החל מחודש מרץ האחרון בוטלו או נדחו למועד לא ידוע. ההשפעה הזו גרמה למשבר חריף בקרב האמנים ואנשי המוזיקה שמתפרנסים מההופעות. אחד הפתרונות שעלו היה קיום הופעות חיות בפייסבוק, פיתרון שאימצתי גם אני בתקופה האחרונה. רדיו הקצה, נהדי לזר (מבלוג הלזריה המצויין), ובר זבדיה לקחו את ההופעות המקוונות צעד אחד קדימה וקיימו ביום העצמאות האחרון פסטיבל אינדי מיוחד שהתקיים במקביל בפייסבוק, בזום וברדיו הקצה. בצעד מעורר השראה נהדי פנה לבר ולקוואמי והציע להם לקיים את הפסטיבל. תוך 48 שעות התגייסו לא פחות מחמישים מוזיקאיות ומוזיקאים שרצו לקחת חלק, חלקם מוכרים, כמו יהלי סובול ושי צברי, וחלקם עושים את הצעדים הראשונים בתחום, כמו להקת הראפ Covid 182. מעט לאחר מכן הצוות הודיע על קיום הפסטיבל ופתח מכירת כרטיסים מיוחדת לקהל בזום שכל ההכנסות יחולקו באופן שווה בין האמנים.
שמונה ימים לאחר הצעת הרעיון, הפסטיבל נפתח בשעה 12:00 בהנחייתו של שדרן רדיו הקצה אורי זר אביב. האמן הראשון שפתח את רשימת המופיעים היה סאן טיילור שנתן הופעה מרשימה. סאן טיילור והאמנים הנוספים בפסטיבל ביצעו שיר-שניים שסיפק טעימה מהקריירה המוזיקלית שלהם. בחירה זו נעשתה בדומה לפסטיבלי מוזיקה מקוונים אחרים שהתקיימו בעולם ואין ספק שהיא הקנתה לפסטיבל ניחוח של חו"ל. אורי והשדרנים שבאו אחריו (ניצן פינקו, קוואמי, לאון פלדמן וקוטנר) שידרו בין שעה לשעתיים והוסיפו את החן המיוחד שלהם לפסטיבל, חלקם אפילו התחפשו! נראה היה שהשדרנים נהנו מאוד מהפסטיבל ומהשידורים שהגישו. הרגשה זו הוסיפה לאווירה המיוחדת שנוצרה בפסטיבל.
אני רוצה לספר לכם על הופעה אחת שכבשה אותי במיוחד: ההופעה של להקת FORESTT. ניצן פינקו, השדרנית שאירחה אותם בפסטיבל, כינתה את ההרכב "להקה סלאש תופעה שיוצרת פוסט פולק רוחני", ובאמת, הלהקה הזו נחשבת לאחת הלהקות האהובות ברדאר. הלהקה הופיעה בהרכב מצומצם שכלל את אורקה בגיטרה, נדב פאסט בכינור ואיתי כפיר בכלי הקשה. יחד הם ביצעו את השיר האהוב "To The Sea" בגרסה אקוסטית מרגשת. העיבוד המיוחד של השיר בפסטיבל היה מלא קסם והייתה הרגשה שנכנסנו ממש לסלון שלהם. הלהקה הוכיחה שוב שהיא מסוגלת להפנט בכל מצב ולהכניס את הקהל לאווירה מיוחדת, גם אם הוא מתבודד בביתו.
הפסטיבל נמשך כמעט שבע שעות ונתן משמעות חדשה ליום העצמאות: יום שבו מציינים את התרבות העצמאית בארץ שכל כך חשובה לכולנו. צוות הפסטיבל עשה מעל ומעבר כדי שאנשי המוזיקה בארץ ימשיכו לעשות את עבודתם המבורכת ועל כך מגיעה להם תודה ענקית. הפסטיבל המוצלח הראה לכולם שאפשר לקיים הופעות מרגשות ואירועים גדולים גם ברגעים לא פשוטים ושכולנו מחוברים בזכות המוזיקה. אני בטוח שהמסורת של הפסטיבל תימשך ותתרום באופן משמעותי למוזיקה הישראלית שמחברת את כולנו לרקמה אנושית אחת. אין לי ספק שהאמנים שהשתתפו בפסטיבל הרוויחו המון מהאירוע המכונן הזה ושהם יזכרו אותו לעוד שנים רבות.
בטוח שמי שקורא את הכתבה ולא ראה את הפסטיבל ירצה לראות אותו בשנה הבאה.
בתור מי שזכה לצפות בחלקו, אני מאוד מקווה שזו תחילתה של מסורת ושנתראה גם בימי העצמאות הבאים.