מה קורה עם ענת פורת?

היום אני שמח לשוחח עם הזמרת והיוצרת ענת פורת לכבוד סינגל הבכורה שהוציאה לפני כמה חודשים "דגלים". יחד שוחחנו בין היתר על השיר ועל העבודה עם דנה ברגר.

קריאה נעימה!

לאחרונה שחררת סינגל בכורה, "דגלים". איך הייתה ההרגשה לשחרר אותו כסינגל ראשון?

השיר ״דגלים״, הוא שיר שאני מאד אוהבת, ומרגישה שהוא נוגע בנקודת הזיקוק של הישראליות היה מאד מרגש להוציא אותו לאור, באופן ״רשמי״… 

לפני כעשור הקלטתי אלבום שלם (״חזרה למציאות״), שלא יצא בסופו של דבר, מכל מיני סיבות, ולאחרונה הועלה לדיגיטל וליוטיוב. עם השיר ״דגלים״ היה לי ממש חשוב שהוא לא ישכח במגירה, ויגיע לכמה שיותר אוזניים ולבבות.

עבדת על הסינגל עם דנה ברגר. אשמח אם תספרי לי על החיבור ביניכן. איך הכרתן? איך הייתה החוויה לעבוד איתה?

את דנה הכרתי לפני דיי הרבה זמן בסדנת כתיבה של דן תורן ומאיר גולדברג ״סלון הפזמון״, שם דנה התארחה ככותבת אורחת. בהמשך, לקחתי חלק בשתי סדנאות כתיבה שדנה העבירה, והשיר ״דגלים״ למעשה נכתב במהלך סדנה. דנה נתנה לנו תרגיל, שהייתי משוכנעת שאדלג עליו, והמשימה הייתה לכתוב משהו ברוח הימים של ימי הזיכרון, משהו שקשור בסמלים של היום, בזיכרון. למרות שלא התכוונתי לכתוב, בתוך כמה רגעים התחברתי לתחושה שאני מרגישה ביום הזיכרון, תחושה ש״זר לא יבין״. זהו לא שיר אבל או שיר זיכרון, ועדין הוא מתאר רגעים מאד ברורים וחזקים. אני תמיד מרגישה שבשעות שלפני יום הזכרון, משהו משתנה באוויר ובאווירה, ויש איזושהי קדושה ושקט שמאחדים. וכעבור 24 שעות, הכל שוב מתהפך. מדינה בהפרעה. כשהחלטתי שאני רוצה להקליט את השיר, ולהוציא אותו לעולם, פניתי אל דנה להתייעצות, ולשמחתי הגדולה, היא הסכימה לקחת על עצמה את ההפקה המוזיקלית. מה שהתחיל כרצון להקליט שיר אחד, צמח לפרוייקט של 4 שירים אותם הקלטנו באולפן ״קאבום״ של גיא מר מהדג נחש, בהשתתפות מוזיקאים מדהימים! ניר מנצור בתופים, עדי הר צבי בבס, איתמר גרוס בקלידים, יניב דדון בגיטרות, מאיה בלזיצמן בצ׳לו, שני ניקי מיבר בכינור, ודנה עצמה בגיטרה אקוסטית. תהליך העבודה עם דנה היה קסום. החל מהחיבור הטבעי והחברי בינינו, דרך התחושה החזקה של אמון ופרגון שדנה תמיד נותנת. בהתחלה נפגשנו שתינו , בחרנו איזה עוד שירים יכנסו לפרוייקט, עבדנו עליהם אצלה במטבח והקלטנו סקיצות אותן שלחנו לכל המוזיקאים שהשתתפו. אחר כך נפגשנו כולם לחזרה משותפת, בה בנינו יחד את העיבודים, ומשם העבודה באולפן שזרמה מאד בקלות ובכיף אדיר.

ענת פורת: כשהחלטתי שאני רוצה להקליט את השיר, ולהוציא אותו לעולם, פניתי אל דנה (ברגר, י.א.) להתייעצות, ולשמחתי הגדולה, היא הסכימה לקחת על עצמה את ההפקה המוזיקלית

השיר מלווה בקליפ שבוים על ידי אייל ציון. איך הייתה החוויה לצלם איתו את הקליפ? איך עלה הרעיון לתסריט שלו?

זוהי פעם ראשונה שאני מצלמת קליפ לשיר שלי. יש משהו מאד מרגש בפעמים ראשונות, ובטח בפעמים ראשונות הקשורות ליצירה אישית. 

השיר מאד מדבר את עצמו, ובכל זאת היה צורך לתת לו איזשהו ביטוי ויזואלי, שלא ״מסביר״ את השיר, אלא נותן לו עוד רובד. הקליפ לדעתי מעביר את התחושה והחוויה. מה שמעניין בשבילי בכל התהליך הזה, זה לאפשר לעצמי לשחרר אחיזה ופשוט לסמוך על עוד אנשים שאני פוגשת בדרך שלי. יום הצילום היה חוויה אחרת, יצאתי לרגע מחיי היומיום ועדין זה הרגיש מאד פשוט ונעים.

איך הקהל מקבל את השיר ששחררת? האם יצא לך להכיר קהל חדש בעקבות השיר?

בתור מוזיקאית עצמאית, אין מאחורי סוללת יח״צ ומנהלים, ואני מגלה לאט לאט מה עושים ואיך.  שלחתי את השיר לכל מי שרק יכולתי, התגובות של מי ששמע את השיר מרגשות ממש. הכי מרגש אותי לראות ולחוות את התגובות לשיר כשאני מבצעת אותו בהופעה. 

בעקבות הוצאת השיר את מופיעה בהופעות אקוסטיות רבות. איך את מרגישה בזמן ההופעות? האם יש מחשבה לעבור גם להופעות להקה?

במקביל להקלטות, התחלתי לעבוד עם דניאל ויסמן, מוזיקאי מופלא וגיטריסט על. יחד הצלחנו לעטוף את השירים עם שתי גיטרות אקוסטיות בסאונד שמאד מתאים לשירים.

להקליט זה אושר גדול. אבל ברגע שהתהליך מסתיים אז זהו. מוזיקה צריכה המשכיות, והדהוד, והדרך הטובה ביותר לאפשר את זה זה בהופעות, ובמפגש עם קהל.

אין דבר שאני אוהבת יותר מלשיר. אז לשיר לעצמי זה נחמד, אבל לא מספיק. יש בהופעות קסם אמיתי, וקשר מיוחד שנוצר עם הקהל. השילוב של דניאל ושלי עובד לנו מאד טוב, ולמרות שאני לא שוללת בעתיד מופע להקה, עם עוד נגנים, יש משהו באינטימיות שמתאים לנו כרגע, וגם מאפשר להגיע עם המופע לכל מקום.    ממש לאחרונה התחלנו להופיע במופעי סלון / חצר, ולהגיע דרך זה גם לאנשים שלא מכירים (עדין).

לצד הקריירה המוזיקלית את גם משחקת במחזות זמר. איך את מרגישה שהמשחק משפיע על הקריירה המוזיקלית שלך?

מחזות זמר הם אהבה נוספת שלי. לפני שלוש שנים, נכנסתי להפקה המופלאה של ״עלובי החיים״ בתאטרון ״הבימה״.  זה מחזמר גדול מהחיים. הוא רץ בעולם בהצלחה ענקית כבר יותר מ30 שנה. כאן בארץ הוא עלה 3 פעמים, מתוכן, אני השתתפתי בשתי הפקות, ב99 ובהפקה שרצה עד לפני שנה. 

ללא ספק, התאטרון תרם לי. כל חוויה של עמידה על במה מול קהל תורמת לניסיון וליכולות השירה והביטוי. אני מרגישה שלקפוץ לתוך דמות, גם אם זה בתוך שיר, מאפשר לי להביא דברים חדשים אפילו בשירים שאני כתבתי.

איפה את רואה את עצמך בעוד שנה מהיום מבחינת הקריירה המוזיקלית שלך?

כמו שאמרתי קודם, השיר ״דגלים״ הוביל לפרוייקט הקלטת 3 שירים נוספים, שיצאו גם הם בקרוב. יש משהו מאד מפתה בלהקליט עוד ועוד שירים. אני מעריכה שיש אנשים שצורכים את המוזיקה שלהם כאלבומים, ויש כאלה שפחות. הדגש שאני שמה בשנה האחרונה הוא על עשייה מוזיקלית, בכל כיוון אפשרי, ובעיקר ללמוד את השטח, לצבור קהל, להוציא את המוזיקה החוצה. היעדים שלי לשנה הקרובה הם להופיע כמה שיותר, בכל מקום שאפשר, בפני כל מי שיפתח את ליבו ואוזניו. במקביל להמשיך לכתוב, להלחין, לנגן, לשיר, ללמוד עוד ועוד דברים חדשים וליהנות מהדרך.