מה קורה עם כפיר פבריק?

היום אני שמח לשוחח עם הזמר והיוצר כפיר פבריק. כפיר שחרר את הסינגל "זה עוד ריבוע" לפני חודש ועובד על קליפ מיוחד שילווה אותו. יחד שוחחנו בין היתר על השיר והקליפ המתקרב לצד לימודיו בבית ספר רימון ובית ספר בצלאל לאומנויות. קריאה נעימה!

ספר לנו קצת על עצמך. איך הגעת לעולם המוזיקה?

התחלתי בתור נער מקהלות בגיל מאוד צעיר, 11 או 12. ברחתי ככה באישור מהשיעורים כדי לשיר כי הייתי הבן היחיד במקהלה של בנות. משם צמחתי במקהלות והמשכתי עד גיל מאוד מאוחר. אני מאוד אוהב לשיר בקולות. מאוד התחברתי למקום הזה. כשהייתי בצבא התחלתי גם לכתוב ולהלחין כי לא מצאתי מישהו שיכתוב וילחין לי שירים. בהמשך עברתי לפסנתר ולאנשים מקצועיים שיעזרו לי בהתפתחות המוזיקלית שלי.

על מי גדלת? איך הוא השפיע לדעתך על המוזיקה שלך?

אני חושב שאפשר לחלק את זה לכמה פרקים. בילדות שמעתי יותר אמנים ישראליים למרות שבגיל מאוד צעיר סטינג וסטיבי וונדר הושמעו המון במשפחה. שמענו המון את אריק איינשטיין, שלום חנוך, חנן יובל, שלמה ארצי ובועז שרעבי. אני כילד הערצתי את יגאל בשן, עוזי חיטמן ואת גידי גוב. אחר כך זה התפתח לכיוונים הרבה יותר מתקדמים של מוזיקה שחורה. אני חושב שהיה פה תהליך של התפתחות מוזיקלית: הכרתי ז'אנרים שונים בעקבות אותם מוזיקאים ששמעתי בילדותי. בנוסף, אני חושב שהבסיס היה גם במקהלות שהייתי בהן: שרנו אריק איינשטיין, שושנה דמארי ושירים ארץ-ישראליים. זה משהו שהוא חלק בלתי נפרד מהמוזיקה הישראלית. אני חושב שגם הזהות שלי כאומן ומלחין הגיעה משם.

לאחרונה הוצאת את השיר "זה עוד ריבוע" שכתבת והלחנת. אשמח לשמוע על מה נכתב השיר.

את השירים שלי אני לא נוהג לפרש בשביל המאזין. אני רוצה שכל אחד ייקח את זה למקום אישי. אני יכול להגיד לך שהכתיבה הייתה אסוציאטיבית. בחיי הרווקות בתל אביב הייתי חוזר מהעבודה בשעה 24:00 והייתי מלחין בשעה 02:30-03:00 לפנות בוקר ו"זה עוד ריבוע" זה השיר שיצא. אני חושב שיש כאן דיאלוג פנימי, לפחות ככה אני רואה את זה. כתבתי את השיר בהשראת מעגלי חברים שהייתי בהם. ביצעתי את השיר בהרבה הרכבים: יש לפחות שמונה או תשע גרסאות שלו. בכל פעם שאני שר אותו אני רואה אותו ממקום קצת אחר ויש לו הרבה מאוד משמעויות. אני משאיר אותו לפרשנות של המאזין ורוצה שמאזינים פשוט ייהנו מהמוזיקה.

השיר הופק מוזיקלית על ידי אלכס מבשב וארי גורלי. אשמח לשמוע איך נוצר הקשר ביניכם ואיך הייתה החוויה לעבוד איתם.

אז קודם כל, אלכס הוא סוג של גאון מוזיקלי שפגשתי במקרה. כאשר למדנו ברימון אלכס נכנס לאחת הכיתות שניגנתי בהן והוא שמע את הסגנון. כשהלחנתי שיר בקורס של יהודה עדר הוא אהב והתחלנו לשתף פעולה. הוא מאסטר ואנציקלופדיה מוזיקלית מהלכת: הוא בקיא במוזיקת סול ומוזיקת אר אנד בי. הוא מבין איך המוזיקה האלקטרונית התפתחה. את כל מה שאני יודע בנושא למדתי מאלכס. הוא עבד איתי ביחד על השירים שלי והכיר לי כלים שאני עובד איתם.

ארי גורלי היה המורה שלי ברימון והתחברנו אחד עם השני. התהליך עם ארי היה מאוד מדוייק. הוא הבין מה הסגנון שלי ואיך אני צריך לשיר את השירים שלי. עם הזמן הוא הפך להיות חבר/יועץ ומפיק לשירה שלי ועשה עבודה מדהימה.

באופן כללי, כל מי שליווה אותי בהקלטות היה מעולה ותרם לעיבוד המורכב של השיר "זה עוד ריבוע".

אתה עומד להוציא קליפ לשיר בקרוב. אשמח לשמוע איך הייתה החוויה לעבוד עליו.

זה היה תהליך מאוד ארוך שמחפש זהות ואופי. מתוקף לימודיי בבצלאל רציתי להשתמש עם הידע שצברתי באנימציה אך הדבר יישמר להפקות הבאות. התסריט ההתחלתי עלה לי לפני המון שנים ומאז הוא השתנה כמה פעמים. פגשתי בחור בשם חן סלומון באחת ההופעות שלי בערד והיה לי חשוב לבחור באנשים הנכונים גם לקליפ וחן היה אחד מהם. חן לא הסתכל על השיר כקליפ אלא כאל יצירה ואף כסרט קצר. העבודה על הקליפ עדיין נמשכת, גם עכשיו. יש בסרט אימג'ים תקופתיים ואנחנו מקווים שהוא יצליח. אנחנו רוצים שהוא יהיה נתון לפרשנות כמו השיר עצמו.

השיר "זה עוד ריבוע" הוא למעשה הסינגל הראשון שלך כמבצע לאחר שכתבת והלחנת שירים לאמנים אחרים. איך הרגיש לך המעבר לקדמת הבמה?

זה לא בדיוק השיר הראשון שאני בקדמת הבמה. אני חושב שבגיל 20-21 יצא הסינגל הראשון שלי שהקדשתי אותו לאבא שלי שהופק על ידי "קרן רז רם" שמנהלים האחים אריק ואביב לבנת ואני חייב להם את דרכי המוזיקלית. האחים לבנת חיברו אותי עם המוזיקאי ארנון פרידמן, יוצר ופסנתרן שניגן עם מיטב האומנים בארץ ומאז גיל 17 אני עובד איתו על כל מיני הפקות שונות וכמובן הוא ההפקה הראשית והאלבום הראשון "זה עוד ריבוע". בתקופת לימודיי ברימון העדפתי לכתוב ולהלחין מאשר לשיר ונהניתי מזה: אני תמיד אומר שתכננתי הרבה בתים (ופזמונים) בתקופת הלימודים בבית ספר למוזיקה רימון אבל המוזיקה והיצירה הפנימית התפרצה החוצה דווקא בתקופת הלימודים במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל. תמיד השתדלתי להופיע ולהיות על הבמה. התקופה הזאת המחישה לי שהאנונימיות חשובה עבורי ולתהליך היצירה. זאת הסיבה שבחרתי להתייחס ל"זה עוד ריבוע" כשיר אנונימי.

כפיר פבריק: בתקופת לימודיי ברימון העדפתי לכתוב ולהלחין מאשר לשיר ונהניתי מזה: אני תמיד אומר שתכננתי הרבה בתים (ופזמונים) בתקופת הלימודים בבית ספר למוזיקה רימון אבל המוזיקה והיצירה הפנימית התפרצה החוצה דווקא בתקופת הלימודים במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל

איך אתה מעדיף להוציא את אלבום הבכורה: בדיסקים או רק בסטרימינג?

אף פעם לא היה לי את הרצון להוציא אלבום, אבל כדי למסגר את תבנית הזמן והיצירה אני חושב שכדאי ללכת על הרשת כפלטפורמה להוציא אותם כאלבום. כנראה שתהיה איזושהי הופעה שמסכמת את כל האלבום, כשהאלבום הוא כמעט מוכן. את האלבום הפיק ארנון פרידמן, משה לוי מפיק שירה ויעוץ מוזיקלי, ועוד מוזיקאים טובים שחלקו איתי את המסע הארוך. באלבום יש איכויות אחרות מהסינגל. הסינגל הוא סינגל לרדיו, אבל האלבום הוא אלבום שלם, הוא משהו אחר בעיניי: אלבום סול אקוסטי ואינטימי. אפילו כשאני מופיע רק עם הפסנתר זה נשמע אחרת מהסינגל לרדיו: ככה אני חושף את עצמי. החשיפה היא מהמקום של היצירה הראשונית, הדרך שבה כתבתי את השיר. האלבום ייצא כנראה ברשת למרות שאני לא פוסל את ההוצאה הפיזית שלו גם כדיסק.

איך הקהל מגיב ליצירה שלך? האם התגובות שלו ישפיעו לדעתך על השירים הבאים שתוציא?

אני שומע הרבה קולות ותגובות וזה נהדר בעיניי. כשאני יושב ומשמיע את השירים כל אחד מתחבר לשיר אחר. זה אומר שאנחנו לא רובוטים. אנחנו לא אותו דבר. אין שיר אחד שכולם אוהבים. כל אחד בא ממקום אחר.

כמו שסיפרת, אתה בוגר בצלאל ובית הספר "רימון". האם אתה מרגיש שנוצר שילוב בין שני בתי הספר? אם כן, איך הוא בא לידי ביטוי (מלבד הקליפ כמובן)?

החיבור קרה מכיוון שאני הייתי בשני המוסדות האלה. מובן שיש עוד סטודנטים ששילבו ביניהם. אני דוחף ליצירת החיבורים והידע בין שני בתי הספר כדי ליצור משהו שהוא פורץ דרך. יכול להיות שבעתיד המוזיקה תתנגן לנו באנימציה ובצבעים אולי בין חללים ובניינים ולא ברדיו. יכול להיות שדרך עיצוב המוצר אנחנו נזהה שיר מסויים. אנחנו צריכים לקחת את המוזיקה ואת היצירה הפלסטית לחיבורים האלה וזה באמת קורה. זה קורה למשל בקולנוע בסרטי מדע בדיוני, שם נמצאים הארכיטקטים והמוזיקאים הכי גדולים. אני מברך על החיבורים האלה.

מהם היעדים שלך לשנה הקרובה?

אני רוצה להוציא רצף של סינגלים וכמובן להמשיך להופיע כמו שאני תמיד מופיע. אני מקווה שתחנות רדיו גדולות יתנו ליצירה שלי במה. אני חושב שהמוזיקה היא ראויה ושיש מקום לכולם. אני גם חושב שהיו איתי אנשים מופלאים בהפקה הזאת ואני חושב שמגיע לה את החשיפה הזאת. אני גם רוצה להכניס את הסול הישראלי למרכז הבמה. בהמשך השנה אנחנו נראה את האלבום בחוץ. יהיו עוד מוזיקאים והפתעות באלבום ואנחנו ניחשף אליהם בהמשך השנה. אני חושב שאני בהחלט אעמוד בהם.