היום אני שמח לשוחח עם הלל מורן שממש מחר יופיע במופע "שירי הלל" בנוקטורנו בירושלים. שוחחתי איתי על המופע ועל הסינגלים שהוציא. קריאה נעימה!
לאחרונה הוצאת את הסינגל "אני בחופש". איך הרגשת כששחררת אותו?
האמת שהתלבטתי אם להוציא אותו, אבל היה לי ברור שזה אחד השירים שאני באופן אישי יותר מתחבר אליהם. יש מתח אינסופי בתוך הכותרת "אהבה", מחויבות וחופש הם שני מרכיבים הכרחיים בתוך המערכת הזו, ולעתים הם מתנגשים. אני חושב שהרבה אנשים יכולים להתחבר למורכבות הזו שאני מצייר בשיר. סך הכל התחושה שלי הייתה טובה, והחברה מסביב פרגנה מאוד.
השיר מביא את הסיפור האישי שלך בנושא הזוגיות. מה גרם לך להחליט לכתוב על הנושא הזה?
חוויתי לא מעט בלבול ביחס לזהות המינית שלי, דבר שנוכח במרבית משירי, אבל בעיקר רציתי לצעוק לעולם מעין הצהרה כזו, קצת קלישאתית, שאני אדם שמאוד אוהב לאהוב. אני באמת אוהב אהבה, ואני אוהב שאוהבים אותי. אני לא אוהב לאכזב אנשים, או שמאוכזבים ממני. אז רציתי לצעוק לעולם שאני מאוד מאוד מאוד אוהב, אבל היום אני בחופש, במנוחה.
השיר מלווה בפסנתר וקונטרבס. מה גרם לך להחליט על העיבוד הספציפי הזה?
השיר מלווה בפסנתר וקונטרבס, ומיכל תמרי שרה איתי את הפזמונים. רציתי שזה יהיה מעט נגנים כדי שהמילים שחוזרות על עצמן יקבלו משמעות עמוקה ואת הבמה האמיתית. מעבר לכך, לפסנתר יש נוכחות חזקה בתוך החיים שלי. אני מלחין ויוצר על פסנתר, אחי הוא פסנתן, אבי הוא פסנתרן, אני ממש מחובר לכלי הזה בנימי נפשי. את העיבוד כתב דניאל טלמור כאשר הפכנו את ההופעה של שירי הלל לאקוסטית, והתאהבתי בצורתו מהרגע הראשון. לאחר ההופעה ניגשנו להקליט אותו.
את השיר תבצע בהופעה מיוחדת בנוקטורנו ב5.6. אשמח אם תספר לנו על ההופעה הזו. מתי הרעיון למופע עלה?
שירי הלל הוא מופע המספר על תהליך היציאה מהארון שלי. הוא מופע שהתפתח מתוך ערב התרמה לתהליך הפונדקאות שבן זוגי ואני עוברים. המון אומנים ירושלמים הגיעו לשיר ולדבר עבורנו, ואני הרגשתי שזו רק יריית הפתיחה, שהסיפור חייב לצאת החוצה, שהעולם ישמע דרך המוזיקה שלי את הסיפור שזוגות בקהילה הגאה חווים יומיום, את המציאות הקשוחה והיפה, ובכלל את הסיפור של אנשים ש"יוצאים מהארון". כולנו יוצאים מאיזשהו ארון. אני מקווה שהיציאה שלי על הבמה, נותנת כוח גם לאחרים.
ב5.6 ההופעה באמת תהיה אפילו מיוחדת יותר, כי אנחנו מארחים אומנים אקטיביסטים, שפועלים למען הקהילה הגאה, ובכלל למען הסולדריות בין מגזרים בחברה וקידום מאבקים הכרחיים.
את המופע בחרת להקדיש לשירה בנקי ז"ל ולתרום את רווחיו לבית הפתוח בירושלים. מה גרם לך לעשות זאת?
הקהילה הירושלמית נתנה לנו המון אהבה ותמיכה, וחיבקה אותנו לאורך הדרך. בעצם, אפשר לומר שהיא זו שאפשרה לנו לעבור את התהליך שאנחנו עוברים היום. אני מרגיש מחויב להחזיר לקהילה שלי, ולתמוך באיזו דרך שאוכל. הסיפור של שירה הוא סיפור קשה שמעלה בי בכי וכאב כל פעם מחדש. הוא סיפור על נערה שבאה להביע תמיכה, וצעדה איתנו, ונרצחה בגלל שיש אנשים שלא מוכנים לקבל את מי ששונה מהם, ויפעלו באופן הקיצוני ביותר על מנת למגרו. אני רוצה להראות לירושלים שאנחנו פה, ושאנחנו לא הולכים לשום מקום, והמעט שאני יכול לעשות בערב שלפני מצעד הגאווה, זה להזכיר לכולם את מה שקרה לשירה, שלא ישכחו את הסיפור שלה, שלא ישכחו מה יכול לקרות, ולאילו תהומות החברה שלנו יכולה להגיע.
בשיר הקודם ששחררת, "קצת זמן", אירחת את האחיות ג'משיד. איך נוצר הקשר ביניכם? איך הייתה החוויה לשתף בשיר הזה פעולה עם האחיות ג'משיד?
על הקשר עם האחיות אני יכול לדבר לאורך זמן, כי הן עמוק בליבי. הקשר נוצר בערב ההתרמה שהזכרתי קודם לכן, זוג המוזיקאיות המדהימות והמרגשות האלו הסכימו מיד לשיר ולתמוך...מתוך החיבור הרגשי היה לי ברור שנעבוד על סינגל ביחד. לפעמים אתה פשוט יכול לראות ולשמוע עם מי יהיה לך חיבור מיידי. וכך גם היה. העבודה על השיר הייתה משחררת ומרגשת. אני אוהב מאוד לשמוע אנשים מבצעים את השירים שלי, ובעיקר אם אלו מוזיקאיות שאני מעריך שלא נאמר מעריץ.
מדוע בחרת לשחרר את "קצת זמן" כסינגל הראשון מהאלבום הבכורה שלך?
ראשית כל, העבודה עם האחיות הייתה כל כך מרגשת, שרציתי לחלוק את ההתרגשות שלי עם כולם. אבל מעבר לכך אני מתחבר לאמירה של "קצת זמן" כולנו צריכים זמן לעצמנו: לעצור, לנשום ולחלום...אנחנו חיים בעולם כל כך עמוס. יום רודף יום, לילה רודף לילה, ולפעמים אין שנייה של חסד. רציתי שאנשים ידעו שכולנו עוברים את זה, ואנחנו ביחד בזה. לפעמים הידיעה שיש עוד כמוך היא משחררת ומרפאת. זה נעים לדעת שאתה לא לבד:) למרות שהשיר מבקש קצת זמן לבד.
האם אתה חושב שבחרת נכון לכתוב את השירים ששחררת עד עכשיו על חייך האישיים?
"קצת זמן" נכתב בעיקר על דמויות נשיות מרשימות שמקיפות אותי, נכון שהוא נבע מעולמי הפנימי, אבל אלו היו השפעות חיצוניות גם כן, ולא רק על חיי האישיים. "חופש" הוא כבר ממש על עולמי הפנימי ועל החיים שמלווים אותי, בין אם בנטייה המינית, ובין אם במערכת הזוגית, והוא מעורר הזדהות.
אני מרגיש שבמידה מסוימת אני מוכרח לשחרר את השירים על חיי האישיים, סיפור הארון הוא כל כך עוצמתי, והאלבום שלי מספר על תהליך של השלמה וריפוי, זה התהליך שלי שאני מקווה שאנשים מתחברים אליו.
איך הקהל מגיב לשירים שלך? האם הוא מקבל את הנושאים שאתה כותב עליהם?
קודם כל הקהל הירושלמי הוא קהל מדהים. וכן, הפידבקים הם ממש טובים. היו כאלה שאמרו לי שהם חושבים שאני צריך לרדת עוד יותר עמוק לתהומות הנפש, אבל לי זה מספיק בינתיים.
אני מאוד מכבד את הפידבקים של הקהל, וזה עוזר לי להתקדם כאומן יוצר. אני לא חש שיש לקהל בעיה עם שיח על זוגיות, אהבה ונטייה מינית. אני חושב שכולם חווים את זה, הרבה שרים וכותבים על הנושאים האלו, ואני ביניהם, מספר את הגרסה שלי.
כידוע, אתה עובד בימים אלה על אלבומך הראשון. מה עוד מצפה לנו ממנו? האם נראה בו עוד שיתופי פעולה?
אפשר לומר שכל האלבום הזה הוא שיתוף פעולה. אני עובד עם עוד שתי זמרות, מיכל תמרי וצליל רובינשטיין, שגם הקליטו באלבום, ומופיעות איתי בכל ההופעות. הן ממש הקול השלי בהופעה ובאלבום עצמו.
הן זמרות כל כך טובות ומיוחדות, שאני רק מחכה שתשמעו אותן. אולי יהיו עוד הפתעות בהמשך...אבל בינתיים נראה שיש מספיק.
Comments